סיווג רכישת מניות כמוניטין או אי תחרות

סיווג רכישת מניות כמוניטין או אי תחרות

השלכות המס בנושא מכירת מוניטין או הזכות לאי-תחרות מצד בעל שליטה נבחנה חדשות לבקרים ע”י פקידי השומה וסיפקה מספר רב של פסקי דין – הן מצד התרת ההוצאה אצל המשלם והן מצד סיווג ההכנסה אצל המקבל.

רשות המסים רשמה ניצחון חשוב לפני כחודש בקרב שהיא מנהלת נגד התופעה שהפכה נפוצה ביותר בשנים האחרונות והיא סיווג עסקאות לרכישת מניות כעסקאות לרכישת מוניטין, כשבית המשפט העליון קבע בהחלטתו שחברת לא הייתה רשאית לסווג הוצאה על רכישת מניות, כרכישת מוניטין.

למה מעוניינים עסקים לסווג את רכישת המניות כמוניטין ?

קיים יתרון מיסויי מובהק בכך שמוניטין ניתן להפחתה, ולפיכך מוריד את חבות המס של החברה הרוכשת. מנגד לגישת רשות המסים, התופעה מסבה למדינה נזקים במאות מיליונים בכספי מסים שלא נגבים.

במסגרת פסקי דין רבים נבחנו מהותם של "מוניטין" כמשמעותם בהוראת סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ריכזנו נקודות מרכזיות נתמכות בפסקי דין על פיהן התווה בית המשפט את הדרך לזיהוי קיומו של מוניטין:

קשר החזק עם הלקוח

פס"ד שרון – בפסק דין זה נקבעה נקודה מאד משמעותית והיא שכאשר קיים קשר ישיר בין בעל המניות ללקוחותיו, כלומר הלקוחות מזוהים עם בעל המניות, יהיה ניתן לומר כי חלק מעסקת המכירה תסווג למוניטין. פס"ד הררי – בפסק דין זה על אף הקשר המובהק שהיה למר הררי עם לקוחותיו לא יוכל לסווג את עסקת מכירת המניות שלו כמוניטין, מיזוג החברות פגע בו- היות ומכירת המניות אינה בוצעה על ידו אלא בין החברות. אנו למדים מפס"ד זה כי יש להבחין בין מקורות המוניטין לבין פרי מקורותיו , המקורות של המוניטין הם הדרך בה יצרנו אותו, לדוגמא: תכונותיו האישיות של האדם הן אינן מוניטין כי אינן ניתנות להעברה, לעומת זאת תיקי הלקוחות והקשר עמם הם הפרי של המוניטין וכאן יש לבדוק האם הם קניינם של המוכר.

רכישת הזכות של הרוכש להציג עצמו כממשיך דרכו של המוכר

בהלכת שרון- אנו למדים דבר נוסף – שאדם הרוכש את תיקי הלקוחות, רוכש לעצמו את הזכות להציג עצמו בפני הלקוחות, הוא רוכש את ההזדמנות לזכות בנאמנותם. לעיתים הוא רוכש גם את הזכות להציג עצמו כ"יורשו" וממשיכו של בעל העסק המוכר- זכות זו הינה סממן לכך שהמוניטין ניתן להעברה גם בנסיבות לכאורה שהוא נראה קשור באופן הדוק עם בעל העסק.

תנית אי-תחרות

פס"ד מילר- בפסק דין זה בעל המניות נמשיך לעבוד בחברה שאת מניותיה הוא מכר ובכך הוא סותר את עיקרון ההיפרדות מן המוניטין. ניתוק מוחלט, העברת מרשם לקוחות והתניה של אי תחרות כלפי המוכר הם אמנם לא הוכה חלוטה לקביעת סיווג מוניטין אך הם בהחלט מהווים סממן חשוב לזיהוי מוניטין. פס"ד משה גוטמן- (היבט מקבל התקבול) בפסק דין זה נקבע כי בנסיבות מסוימות, פיצוי בגין אי תחרות, הינו פיצוי בגין הסכמת המוכר שלא להפעיל את "כוחו" ביצירת תשואה. גובה הפיצוי הינו נגזרת של צפי התשואה הנמנעת בתקופת אי התחרות, דהיינו פיצוי בגין פגיעה במנגנון המניב את הפירות – פיצוי בגין פגיעה ב"עץ" ולא ב"פירות". כלומר, כאשר קיימת פגיעה ב"עץ" – המס שיוטל על המוכר הוא מס רווח הון ולא מס שולי.

העסק נמכר כעסק חי

מבחינת דרכי ההוכחה, המצב הברור והמובהק של מכירת מוניטין הוא כאשר העסק נמכר כ"עסק חי", קרי מועברת כל פעילות העסק. בפס"ד בן אסולי נקבע כי הפיצוי ששולם לא היה עבור מוניטין אלא בגין הפסקת הסכם הפצה, מה גם המכירה בוצעה לאחת תום הסכם ההפצה- שלב בו העסק אינו "חי".

טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין מיסוי מוניטין ואי-תחרות, ויש לצפות להתפתחויות נוספות בפסיקת בית המשפט בסוגיות אלה.

האמור דלעיל מהווה מאמר כללי ואין בתוכנו ו/או בכל חלק ממנו משום המלצה ו/או חוו"ד מכל סוג שהוא והמסתמך על המידע ו/או עושה בו שימוש, עושה זאת באחריותו בלבד.

Share this post

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *